<h1>ספר הישר לר"ת — חידושים סימן של"ג</h1>
<h2>דף עט:</h2>
ומזכה להם על ידי בנו ובתו הגדולים. נר' לר' דהאי גדולים אפי' קטנים ואינם סמוכין על שולחנו וקטנים אפי' גדולים אלא שסמוכין על שולחנו כדאמרי' בשנים אוחזין לא גדול גדול ממש ולא קטן קטן ממש אלא גדול וסמוך על שולחנו של אביו זהו קטן לגבי מציאה. והכא נמי כיון דסמוך על שולחן אביו הוי כיד אביו לעירוב. דאי אמרת בנו קטן ממש אינו זוכה (ד)הא אמרי' בהאומר התקבל עלה דהך משנה דכיון דשיתופי מבואות דרבנן שפחה עברייה (שאינה) [שהיא] קטנה זכיא. והוא הדין נמי בנו קטן שאינו סמוך. דאפי' שמואל דאמ' בהאומר התקבל דכל קטן זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים מודי גבי שיתוף. והא דאמר שמואל במי שהוציאוהו [לעיל מ"ט ע"א] דעירוב משום קנין ואמרי' איכא בינייהו קטן צריך לפרש כמו שפירש רבינו חננאל קטן לשמואל לא בעי עירוב ואין קנין לקטן לרבה הוי עירוב משום דירה היא וקטן נמי אית ליה דירה. ונר' לי שזהו פי' לפי' דאי אית ליה בית לקטן אין מערב עמהם דלאו בר אקנויי הוא שאם תאמר כמו שפי' רבי' שלמה שאינו גובה את העירוב דאינו זוכה קשיא לשמואל דהאומר התקבל אדשמואל דמי שהוציאוהו. וסמיכת שולחן דאמה עברייה לא מהני מידי. ואשתו דקתני הכא מפרש בשילהי נדרים [פ"ח ע"ב] דאית לה בית בהא חצר דמגו דזכייא לנפשה זכייא נמי לאחרים הא לאו הכי לא זכייא אפי' בדרבנן.
